מחאמיד ואח' נ' רושדי מבני תעשיה בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה ותביעה-שכנגד, שעניינן משותף: שכירות מבנה-מסחרי באום אל פאחם.

התובעת 1 היא אלמנתו של בעל הנכס, והתובע מס' 2 הוא אחיו מבניו, ושניהם תובעים בעצמם ובשם יתר יורשי המנוח.

2.המנוח והנתבעת הם בעלים במשותף בנכס של המבנה הנ"ל.

ביום 29/6/04 נכרת בין הצדדים הסכם לפיו התובעת השכירה לנתבעת זכויות בחצי קומה, בדמי שכירות חודשיים של 1400 דולר.

בהסכם נקבע כי היה ויוסכם על שיפוץ חיצוני של המבנה, יקוזזו מדמי השכירות החודשיים 400 דולר.

3.בחודש 06/2006 ביקשו הנתבעים לשכור את הקומה השניה באותם תנאים, והיה עליהם לשלם דמי שכירות חודשיים של 2800 דולר.

התובע טוען כי הנתבעים התחילו לשלם ביחד את דמי השכירות של קומה א' ושל קומה ב', בסך של 1600 דולר לחודש בתוספת מע"מ, וזאת עד ליום 18/7/07, שאז החלו הנתבעים לשלם על דעת עצמם סך של 1500 דולר כדמי שכירות של שתי הקומות במבנה.

4.התובעים טוענים כי באם תתקבל הצהרת הנתבעים כי עלות הזיפות והטיח שבוצעו בשיפוץ החיצוני הינו בסך 64,000 ₪, בחישוב מוערך של הדולר בשווי 4.5 ₪, דהיינו סכום זה הינו שווה 14,200 דולר, אשר חלקו של התובע 2 בסכום ההשקעה הנ"ל הינו 7100 דולר בלבד.

התובעים טוענים כי תשלום חלקם בדרך של קיזוז, עבור עבודות שיפוץ חיצוניים, הסתיים בחודש 05/2005, ומחודש 06/2005 היה על הנתבעות לשלם לתובעת את דמי השכירות במלואם, דהיינו סך של 1400 דולר עבור קומה א', וסך של 1400 דולר עבור השכירות של קומה ב', ובסה"כ סך של 2800 דולר לחודש בתוספת מע"מ.

5.התובע טוען כי ביקש ודרש מהנתבעים לשלם את ההפרשים, והובטח לו לעשות כן לאחר התחשבנות, והנתבעים שלחו לתובע 2 רשימת עלויות של השיפוצים, שרובן מתייחסות לעבודות פנים המשרתים צורכי העסק של הנתבעים (דיבאג' בקומה א', ומשרדים ומחסנים בקומה ב'), ולא קשורות למוסכם בין הצדדים לגבי השיפוצים החיצוניים.

6.התובע 2 טוען כי הנתבעים חייבים לשלם לו הפרשי דמי שכירות מיום 07/2006 עד 10/2008, בהתחשב בהפרשי הדולר והמע"מ, וכן בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, סך של 186,114 ₪.

כמו כן, הנתבעים ממשיכים לשכור להשתמש ולהחזיק בשתי הקומות במבנה, ועל כן חייבים לשלם לתובע 2 הפרשי דמי שכירות מיום 10/2008 בסכום של 97,776 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10/2008 ועד התשלום בפועל.

7.הנתבעים, בכתב הגנתם ובתביעה שכנגד, טוענים כי בהסכם מיום 29/6/04 הוסכם כי יערך שיפוץ למבנה על חשבון הצדדים, בהתאם להערכת המהנדס אחמד מחאמיד, וכי הנתבעים יהיו רשאים לבצע את השיפוץ על חשבונם על חשבונם כנגד קיזוז 400 דולר מדמי השכירות.

מחודש 07/2006, בהסכמת התובעים, שולמו דמי שכירות בסך 650 דולר לחודש, גם בעבור השימוש הבלעדי בקומה א', וזאת מתוך הסתמכות הנתבעים כי התובעים ישאו במחצית עלויות השיפוץ ובהוצאת היתר בניה. ברם, התובעים התכחשו להסכמה, וכתוצאה מכך שימשה קומה א' חלקית את הנתבעים לאחסון, זאת מבלי שתינתן להם אפשרות לעשות בה שימוש כמצופה.

משנכשלו כל הניסיונות לשיתוף הפעולה בין הצדדים, הודיעו הנתבעים ביום 1/4/2009 לתובעים על הפסקת השימוש הבלעדי בקומה א', אך מלוא דמי השימוש המוסכמים שולמו לתובעים כסדרם מידי חודש.

מחודש 08/2010 חזרה הנתבעת להשתמש בקומה א' ולשלם לתובעים דמי שכירות בסך 650 דולר, וזאת לאחר שהתקיימה על כך שיחה בין מר בשיר רושדי לבין התובעת.

עוד נטען, כי החל משנת 2005 בוצעו שיפוצים בחזיתות הבניין ובוצעו עבודות תשתית והוגשו בקשות להיתרי בניה, וכי בגין כל הפעולות הללו נשאו הנתבעים לבדם בעלויות.

בתביעה שכנגד תובעים הנתבעים את מחצית עלויות השיפוצים הנ"ל בסך 444,568 ₪, בניכוי הסכומים שקוזזו עד להגשת התביעה שכנגד בסך 110,500 ₪, מה שמעמיד את התביעה שכנגד על סך 334,068 ₪.

דיון והכרעה: